הבדלים עיקריים בין חל"צ לעמותה

כרואי חשבון המלווים מגוון רחב של ארגונים, אנו נתקלים לא פעם בשאלת ההתאגדות המתאימה ביותר לפעילות ארגון ללא כוונת רווח. בחירה נכונה של מסגרת משפטית היא אבן יסוד להצלחת המיזם, לשקיפותו ולעמידתו בדרישות הרגולטוריות.
מאמר זה נועד לספק לכם, כיזמים וכמנהלי ארגונים, הבנה מעמיקה לגבי מה ההבדלים בין חל"צ לעמותה – שתי מסגרות משפטיות מרכזיות המאפשרות קידום מטרות ציבוריות בישראל.

אנו במשרדנו מציעים שירותי ראיית חשבון לעמותות ולחברות לתועלת הציבור (חל"צ), ומכירים מקרוב את הניואנסים והמורכבויות הטמונות בכל אחת מהן. על אף שמטרתן המשותפת היא פעילות ללא חלוקת רווחים לבעלים וקידום אינטרסים חברתיים, תרבותיים או חינוכיים, קיימים ביניהן הבדלים מהותיים במבנה המשפטי, בדרישות הרגולטוריות ובאופן הניהול.
הבנה מעמיקה של הבדלים אלו חיונית לבחירה נכונה של המסגרת המתאימה ביותר לפעילות הארגון שלכם.
במאמר זה, נסקור בהרחבה את נקודות הדמיון והשוני, ונסייע לכם לקבל החלטה מושכלת.

מהי עמותה ומהו חל"צ?

• עמותה: התאגדות של אנשים למטרה ציבורית ללא כוונת רווח. היא פועלת לקידום מטרות חברתיות, תרבותיות או חינוכיות.
• חברה לתועלת הציבור (חל"צ): תאגיד עסקי הפועל למטרות ציבוריות. היא משלבת מאפיינים של חברה עסקית עם מחויבות לציבור.

המשותף לעמותה ולחל"צ:

• שתיהן פועלות למטרות ציבוריות ולא לחלוקת רווחים לבעלים.
• שתיהן נהנות מהטבות מס ופועלות תחת פיקוח ממשלתי.
• שני המודלים מאפשרים קידום מטרות חברתיות.

הבדלים מהותיים בין עמותה לחל"צ:

1. חוק ומסגרת משפטית
   • עמותה: כפופה לחוק העמותות, התש"ם-1980. היא מיועדת מלכתחילה למטרות שאינן רווח. העמותה מפוקחת על ידי רשם העמותות.
   • חברה לתועלת הציבור (חל"צ): כפופה לחוק החברות, התשנ"ט-1999. היא פועלת כחברה עסקית עם מגבלות מיוחדות. החל"צ כפופה לרשם החברות ולרשם ההקדשות.
2. מייסדים ותנאי הקמה
   • עמותה: נדרשים לפחות 7 מייסדים בגירים (לפי חוק העמותות מספיק 2 מייסדים, אך לפי דרישת רשות המיסים נדרש 7 מייסדים).
   • חל"צ: ניתן להקים עם מייסד יחיד. דרישות הכשירות למייסדים בחל"צ מחמירות יותר.
3. קרובי משפחה במוסדות הארגון והעסקתם בשכר
   • הרכב מוסדות: אסור שרוב חברי הוועד או הדירקטוריון יהיו קרובי משפחה. זאת במטרה להבטיח קבלת החלטות אובייקטיבית.
   • הפרדה בפיקוח: אסורה קרבה משפחתית בין חברי ועד/דירקטוריון לחברי ועדת ביקורת. עקרון זה מבטיח עצמאות הפיקוח.
   • העסקת קרובי משפחה בשכר: מוגבלת ל-10% מהעובדים ומהיקף השכר הכולל. אסורה העסקה של קרובי חברי ועדת ביקורת. הגדרת "קרבה" כוללת בני זוג, הורים, אחים, ילדים ונכדים, ובני הזוג של כל אחד מאלה.
   • מטרה: חשוב לזכור שהמטרה של הגבלות אלו היא למנוע מצב שבו גוף ציבורי הופך למעשה ל"עסק משפחתי", שבו החלטות מתקבלות על בסיס קשרים אישיים ולא על בסיס טובת הציבור ומטרות הארגון.
4. מבנה הבעלות והשליטה
   • עמותה: היא התאגדות של אנשים למטרה משותפת. החברים הם בעלי הזכויות בעמותה.
   • חל"צ: קיימים בה בעלי מניות ולא חברים. חל"צ פועלת כחברה עסקית.
5. דוחות כספיים ושקיפות
   • ביקורת רואה חשבון: עמותות נדרשות לביקורת רואה חשבון רק מעל מחזור של 300 אלף ש"ח.
     חברות לתועלת הציבור (חל"צ) מחויבות תמיד בביקורת מקיפה, ללא קשר למחזורן.
   • שקיפות ודיווח: שתי המסגרות מחויבות בשקיפות מלאה כלפי הציבור ומקבלות שירותים חשבונאיים דומים. עם זאת, החל"צ כפופה לדרישות דיווח מחמירות יותר.
6. מבנה ארגוני וקבלת החלטות
   • עמותה: כוללת אסיפה כללית, ועד מנהל וועדת ביקורת.
   • חל"צ: כוללת אסיפה כללית, דירקטוריון וועדת ביקורת.
   • אחריות מנהלים: הדרישות לאחריות מנהלים מחמירות יותר בחל"צ.
   • תהליכי קבלת החלטות: שונים מהותית בין שתי המסגרות.
7. קבלת שכר
   • עיקרון בסיסי: באופן עקרוני, חברי ועד עמותה ו/או דירקטוריון (בחל"צ) וחברי ועדת ביקורת אינם רשאים לקבל שכר עבור תפקידם זה.
   • החזרי הוצאות: יכולים לקבל החזרי הוצאות סבירים שנגרמו להם עקב מילוי תפקידם (למשל, הוצאות נסיעה). במקרים מסוימים ובהתאם לתקנות, ייתכן תשלום "גמול ישיבות" או גמול שנתי ליו"ר ועד שאינו מנכ"ל, בכפוף למגבלות סכום והיקף.
   • מניעת ניגוד עניינים: קיימות הגבלות מחמירות על העסקת קרובי משפחה של חברי הנהלה, ונדרשים אישורים מיוחדים על מנת למנוע חשש לחלוקת רווחים אסורה.
   • השלכות אי עמידה: אי עמידה בהנחיות אלו עלולה לפגוע ב"אישור ניהול תקין" של הארגון, ובכך למנוע קבלת תמיכות ממשלתיות ואישורים אחרים (כמו סעיף 46 לפקודת מס הכנסה). במקרים של תשלום שכר בלתי סביר או חלוקת רווחים אסורה, חברי הוועד/דירקטוריון עלולים לחוב אישית.
8. מטרות ופעילות
   • הגדרת המטרות: חייבות להיות ציבוריות בשתיהן.
   • שיתופי פעולה: לחל"צ גמישות רבה יותר בשיתופי פעולה עסקיים.
   • פעילות עסקית: פעילות עסקית בעמותה או בחל"צ מותרת רק כאשר היא משרתת את קידום המטרות הציבוריות ונתונה לחיוב במע"מ. זאת מתוך הבנה שאין הן רשאיות לבצע כל פעילות עסקית שאינה קשורה לייעודן.

לסיכום

הבחירה בין עמותה לחל"צ אינה טריוויאלית ודורשת בחינה מעמיקה של מספר גורמים. היא תלויה במטרות הספציפיות של הארגון, במבנה המייסדים, בהיקף הפעילות המתוכנן ובדרישות הניהול והשקיפות שהארגון מוכן לעמוד בהן.
בעוד העמותה עשויה להתאים יותר להתאגדות של אנשים למטרה משותפת ולפעילויות קהילתיות וחברתיות בהיקף בינוני, החל"צ מציעה גמישות עסקית רבה יותר לצד מחויבות ציבורית, ומתאימה למיזמים בעלי אופי תאגידי יותר ודרישות שקיפות מחמירות.
קבלת החלטה מושכלת בנושא זה חוסכת זמן, משאבים ומונעת בעיות רגולטוריות עתידיות.

אנו במשרד רו"ח אורנה בהר, בעלי ניסיון רב בליווי עמותות וחברות לתועלת הציבור, מזמינים אתכם ליצור קשר לייעוץ מקצועי ואישי. נשמח לסייע לכם לבחור את המבנה המשפטי האופטימלי עבור הארגון שלכם, וללוות אתכם לכל אורך הדרך, החל מההקמה ועד לניהול השוטף והגשת הדוחות הכספיים.

• ניתן לצפות במצגת המלאה: הבדלים עיקריים בין חל"צ לעמותה
• לקריאת המדריך המלא לפתיחת עמותה לחצו כאן!